למה דווקא המדבר הפך לבית של כל כך הרבה ריטריטים?
המדבר מזוהה עם לא מעט ריטריטים, אבל לא רק בגלל השקט. האופק הפתוח, תנאי השטח, ההיסטוריה והמרחק מהעיר יוצרים סוג אחר של מרחב, לצד לא מעט אתגרים.
בשעות הראשונות של הבוקר המדבר עדיין קריר. האור מגיע כמעט בלי הפרעה, קו האופק נשאר פתוח, ומעט מהדברים שממלאים בדרך כלל את שדה הראייה נמצאים כאן. כמה שעות אחר כך אותו מקום כבר יכול להיות חם, מסנוור וחשוף הרבה יותר.
אולי דווקא המתח הזה מסביר חלק מהמשיכה של ריטריט במדבר. זה אינו בהכרח המקום הנוח ביותר לעצור בו לכמה ימים, ובכל זאת אנחנו פוגשים שוב ושוב ריטריטים שמתקיימים בנגב, בערבה ובאזורים מדבריים נוספים, וכוללים יוגה, מדיטציה, תנועה, כתיבה ותהליכים קבוצתיים.
אז מה יש במדבר שהופך אותו מתאים כל כך לפורמט הזה?
כשהאופק כמעט לא נעצר בשום דבר
אחד ההבדלים המיידיים בין המדבר לבין אולם בעיר, ואפילו בין המדבר לבין יער, הוא האופן שבו המרחב נראה.
ביער העין פוגשת גזעים, ענפים, עלים ושכבות של צמחייה. בעיר היא פוגשת בניינים, כבישים, שלטים ותנועה. במדבר, במיוחד באזורים פתוחים, אפשר לעיתים להסתכל רחוק מאוד בלי שהמבט ייעצר.
המחקר הקיים אינו מראה שאופק מדברי כשלעצמו הופך ריטריט ליעיל יותר. יש מחקרים רחבים יותר על שהייה בטבע ועל תחושת פליאה מול נופים גדולים, שמצאו קשרים עם קשב, מצב רוח ורווחה. אבל רובם אינם מחקרים על סביבה מדברית, ולכן אי אפשר להסיק מהם שהמדבר טוב יותר מיער, חוף או הר.
ובכל זאת, החוויה החזותית כאן שונה. במקומות מסוימים יש פחות צמחייה ואובייקטים שממלאים את שדה הראייה, והרבה יותר אופק ושמיים.
עבור אדם אחד המרחב הזה יכול להרגיש פתוח ומרווח, ועבור אחר חשוף וריק מדי. המדבר לא מכתיב את התחושה, אבל הוא בהחלט משנה את הבמה שעליה היא מתרחשת.
השקט במדבר אינו בהכרח שקט פנימי
אחת המילים שחוזרות שוב ושוב סביב ריטריטים במדבר היא "שקט".
יש לכך בסיס פשוט למדי: מקום מרוחק יכול לכלול פחות תנועה, פחות מסחר, פחות שכנים ופחות רעש עירוני. אבל מכאן ועד הטענה שהמדבר "מרגיע את המוח" או מייצר שקט פנימי באופן אוטומטי יש מרחק גדול.
גם במדבר יש קולות. רוח, צעדים על חצץ, בעלי חיים, אנשים שחיים יחד במשך כמה ימים, מוזיקה ממקום סמוך ולפעמים גם כביש לא רחוק.
ובעיקר, פחות רעש בחוץ לא מבטיח פחות רעש בפנים.
זו הבחנה שכדאי לזכור גם ביחס לריטריט שתיקה. כשהסחות מסוימות נעלמות, לא בהכרח מגיעה מיד שלווה. לפעמים דווקא דברים שבשגרה קל יותר לא לשים לב אליהם נעשים בולטים יותר.
לכן אפשר לומר שהמדבר עשוי לשנות את סביבת הגירויים. אי אפשר להבטיח מה תהיה החוויה של מי שנמצא בתוכה.
המדבר היה מקום של התבודדות הרבה לפני המצאת הריטריט
הקשר בין מדבר להתכנסות ולפרישה מחיי היומיום אינו המצאה של עולם הוולנס.
במדבר יהודה התקיימה בתקופה הביזנטית מסורת נרחבת של נזירות. נזירים חיו במנזרים קהילתיים וגם במסגרות שבהן חלק גדול מהשבוע עבר בהתבודדות, והמרחב המדברי היה חלק ממשי מאורח החיים שלהם.
גם בסיפורים ובמסורות דתיות נוספות מופיע המדבר כמקום של מסע, ניסיון, תפילה והתרחקות מהעולם המוכר.
המשמעות של ההיסטוריה הזאת אינה שלמדבר יש כוח רוחני שאפשר למדוד. אבל היא כן יוצרת הקשר תרבותי.
כשאנחנו רואים אדם לבדו מול מרחב מדברי, אנחנו לא רואים רק סלעים ושמיים. אנחנו פוגשים גם דימוי שכבר נטען במשך דורות במשמעויות של פרישה, חיפוש ומפגש עם משהו שנמצא מחוץ לשגרה.
יכול להיות שחלק מהמשיכה של הריטריט המדברי נמצא בדיוק בחיבור הזה בין מקום פיזי לבין הסיפור התרבותי שנבנה סביבו.
כשהמדבר משנה גם את הריטריט עצמו
המדבר אינו רק נוף שנמצא מאחורי התרגול. התנאים שלו יכולים להשפיע על האופן שבו היום כולו מתוכנן.
פעילות בחוץ עשויה להתאים יותר לשעות הבוקר או אחר הצהריים מאשר לשיא החום. בערב ובאזורים מסוימים גם בלילה הטמפרטורה יכולה להיות שונה מאוד מזו של שעות היום. צל, מים, תנאי לינה, מרחק מהכביש והיכולת להגיע ולעזוב הופכים לחלק משמעותי מהתכנון.
גם הלילה יכול להיות חלק אחר מהחוויה. באזורים שבהם זיהום האור נמוך, השמיים נוכחים באופן שקשה יותר לחוות בתוך עיר.
מכתש רמון הוא דוגמה בולטת: האזור הוכר כפארק שמי לילה בינלאומי, בין היתר בזכות החשכה היחסית של שמי הלילה שלו.
מכאן לא צריך להסיק שצפייה בכוכבים משפרת אוטומטית את השינה או את המצב הנפשי. מספיק לומר שבמקום שבו הערב אינו נבלע בתאורה עירונית, המעבר בין היום ללילה יכול להיראות ולהרגיש אחרת.
ומה פחות רואים בתמונות של השקיעה?
אותם תנאים שהופכים את המדבר למקום מובחן יכולים גם להפוך את הריטריט למורכב יותר.
המרחק יכול להוסיף זמן נסיעה ולהקשות על מי שאין לו רכב או זקוק לנגישות מסוימת. הוא יכול להפוך יציאה מוקדמת למסובכת יותר ולהגדיל את החשיבות של תכנון מים, מזון, חשמל, קירור או חימום ותנאי הלינה.
גם ניתוק דיגיטלי אינו חלק מובנה מהמדבר. יש מקומות עם קליטה סלולרית ואינטרנט, ויש מקומות שבהם הקישוריות מוגבלת. לפעמים המארגנים מבקשים מהמשתתפים להניח את הטלפון בצד, ולפעמים לא.
ובתוך צילום יפה של קבוצה מול שקיעה כמעט אף פעם לא רואים את החום של הצהריים, את האבק, את הדרך הארוכה או את השאלה איך בדיוק נראים החדר, השירותים והמקלחת.
לכן המדבר אינו רק יתרון אסתטי. הוא חלק מתנאי האירוע, וכדאי להבין אותם בדיוק כפי שבודקים את התוכן, המנחים ולוח הזמנים.
אז מה יש במדבר שאין ביער או ליד הים?
חלק גדול מהדברים שמושכים אנשים למדבר אינם ייחודיים לו.
גם ריטריט ביער יכול להרחיק מרעש עירוני. גם בית מול הים יכול ליצור מעבר חד מהסביבה הרגילה. גם מקום הררי ומבודד יכול להציע טבע, מרחק ושמי לילה חשוכים.
ההבדל נמצא יותר באופי של המרחב.
יער עוטף אותנו בצמחייה. הים מציב מולנו קו אופק רחב ומשתנה. המדבר יכול להשאיר את המבט פתוח למרחק, עם מעט יחסית שמפריד בין האדם לבין הקרקע, השמיים והאופק.
אין סיבה לקבוע שאחד מהם טוב יותר.
השאלה המעניינת יותר היא איזה מקום מתאים למה שהריטריט מבקש ליצור, ולמי שמגיע אליו.
מי שרוצה לראות כמה שונים יכולים להיות הפורמטים האלה יכול לעיין גם בריטריטים הקרובים ב-Tederness. המיקום הוא רק אחד מהמרכיבים שמשפיעים על החוויה, לצד התוכן, המנחים, מבנה הקבוצה ותנאי האירוח.
אז למה בכל זאת חוזרים למדבר?
כנראה שאין תשובה אחת.
חלק מהמשיכה קשור למרחב הפתוח ולאופק. חלק לשקט היחסי ולמרחק מהעיר. חלק להיסטוריה הארוכה של המדבר כמקום של פרישה והתבודדות. חלק ללילות החשוכים ולחוויה הפיזית השונה של מקום חשוף ויבש.
אבל כל אחד מהדברים האלה מגיע גם עם הצד השני שלו.
המרחק יכול להיות מרחב או טרחה. השקט יכול להיות נעים או לא נוח. האופק יכול להרגיש פתוח או חשוף. החום, הקור והדרך יכולים להיות חלק מהחוויה או בדיוק הסיבה שמישהו יעדיף ריטריט במקום אחר.
לכן אולי המדבר לא הפך לבית של ריטריטים משום שהוא נותן תשובות טובות יותר ממקומות אחרים.
אולי הוא פשוט יוצר תנאים שקשה להתעלם מהם.
שאלות נפוצות על ריטריטים במדבר
מה זה ריטריט במדבר?
ריטריט במדבר הוא ריטריט שמתקיים בסביבה מדברית או סמוך לה ומשלב שהייה מרוכזת עם תרגול, למידה, מנוחה או פעילות קבוצתית. התוכן משתנה בין אירוע לאירוע.
האם ריטריט במדבר בהכרח מתקיים בלי טלפונים?
לא. רמת הקישוריות וכללי השימוש בטלפונים משתנים לפי המקום והמארגנים. כדאי לבדוק זאת מראש בתיאור האירוע.
האם המדבר מתאים יותר למדיטציה מריטריט בטבע אחר?
אין בסיס מספיק לקביעה שהמדבר טוב יותר מיער, חוף או אזור הררי. לכל סביבה יש מאפיינים שונים, וההתאמה תלויה גם בתוכן ובאדם המשתתף.
באילו אזורים מתקיימים ריטריטים במדבר בישראל?
ריטריטים מתקיימים בין היתר בנגב, באזור מצפה רמון, בערבה ובאזור ים המלח. ההיצע משתנה לאורך השנה.
מה כדאי לבדוק לפני ריטריט במדבר?
כדאי לבדוק את תנאי הלינה, מזג האוויר הצפוי, נגישות ותחבורה, מים וארוחות, פעילות בחוץ, ציוד נדרש והאפשרות לעזוב מוקדם במקרה הצורך.
רוצים לראות מה מתקיים בקרוב? גלו ריטריטים במדבר ב-Tederness
אפשר גם לעיין בכל הריטריטים הקרובים.